מי הזיז את הגבריות שלי?
תהייה גבר, כך אנחנו הגברים שומעים בכל מיני תקופות בחיינו.
המאמר נוגע בשאלת הזהות הגברית, המהפכה התעשייתית והשפעתה על הגבר של היום .
בעבר הרחוק תפקידיהם של גברים ונשים היו שונים ומוגדרים מאד.
הגבר היה אמור לדאוג לביטחונם, חינוכם ולפרנסתם של בני המשפחה ותפקיד האישה היה לדאוג לבית, אוכל, ניקיון וילדים.
או במילים אחרות האישה דאגה לבית פנימה והגבר לכל מה שקשור מחוץ לבית.
הילדים גדלו והתחנכו בבית תוך שהם למדים מהוריהם את תפקידיהם המסורתיים ועל פי רוב גם את המקצוע בו הם יעסקו בהמשך חייהם.
כל זה היה נכון עד למהפכה התעשייתית, לפני כמאה וחמישים שנה.
הגברים שעד אז עבדו בעיקר בסביבת הבית בחקלאות ושירותים החלו לעבוד במפעלים גדולים וחברות ענק.
בני האדם שגרו ברובם בכפרים ועיירות החלו להתרכז בערים גדולות ובמקביל הקידמה הביאה את חוק חינוך חובה והוציאה את הילדים מן הבית אל בתי הספר – התוצאה מבחינתנו הגברים, אם אנחנו בוחנים את זה בפרספקטיבה של זמן, קשה מאד.
אם נסכם זאת במשפט קצר – אנו הגברים, נעלמנו מהבית ומחיי המשפחה.
הרוב המכריע של הגברים בעולם המערבי יוצאים בבוקר לעבודה ומבלים שם את רוב שעות היום.
הילדים מבלים את יומם עם האם, עם הגננת, עם המורה בבית הספר, ושאר זמנם עם חברים בני גילם.
בערב כאשר הגבר שב לביתו מעבודת יומו הוא לרוב עייף/עצבני/כועס/מתוסכל או הכול ביחד וכל מה שהוא רוצה זה קצת זמן שקט להיות עם עצמו.
לגברים זה היה הפסד גדול, אבל לילדים הזכרים זה היה הפסד גדול שבעתיים.
איבדנו מודל לחיקוי, איבדנו את מי שהיה יכול ללמד אותנו מה זה להיות גבר, איך לנהל משפחה, איך לנהל מערכת יחסים עם אישה.
כורח הנסיבות
מכורח הנסיבות האישה הייתה חייבת להשתלט על תחום הבית, אבל גם על תפקידים שהיו מסורתית באחריות הגבר:
על חינוך הילדים ועל כל קשרי החוץ שכוללים גם את רוב הקניות.
לכן גם הפכה להיות אחראית על הוצאות הבית.
במשך השנים הצד הגברי של הנשים הלך והתחזק והן החלו לדרוש לעצמן יותר זכויות והיו מוכנות לשלם תמורתן גם ביותר ויותר חובות.
הן החלו לקחת חלק פעיל בפרנסת הבית וחלקן החלו לפתח קריירות ולהגיע לעצמאות כלכלית.
לא עבר הרבה זמן והתנועה הפמיניסטית קמה ודרשה יותר שוויון.
היום אפשר למצוא נשים בכל עמדה ותפקיד (כולל תפקידים קרביים שנחשבו מעוז הגבריות האחרון).
אז מה קורה עם הגבר הממוצע?
הוא נמצא היום בבלבול גדול.
מצד אחד נלקח ממנו מודל החיקוי שלימד אותו מה זה להיות גבר ומה משמעות הגבריות והוא “הופקר” ללמוד זאת מנשים (אימא, גננת, מורה) ומחברים בני גילו.
וכמובן דורשים ממנו להיות יותר מחובר לצד הנשי שלו, לגלות יותר התחשבות ורגישות…
אך מצד שני, הוא אמור להיות גבר. חזק. שולט – אחרת הוא “רכרוכי” מדי.
אז מה אנחנו צריכים לעשות? מה אנחנו צריכים להיות?
את זה אנחנו צריכים ללמוד לבד.
או ביחד. בחברת גברים אחרים שיהיו מוכנים להעז ולהסתכן.
לחשוף את עצמם ולבחון מה המשמעות של הגבריות שלנו. המודרנית.
הבעיה היא שבטבע חייבת להיות קוטביות – צפון דרום, שלילי חיובי, אור וחושך, זכרי ונקבי.
התשוקה והתאווה המינית מתקיימות בין שני הקיצוניות האלה.
האהבה אינה זקוקה לזאת – אפשר לאהוב את בני המין השני, אפשר לאהוב חברי נפש, אפשר לאהוב חיות מחמד ואפילו חפצים –
אבל תשוקה מינית קיימת בין קוטב זכרי לנקבי וגם אצל בני זוג הומוסקסואלים נמצא אותם.
אז אולי צריך לשאול: מי הזיז את הקוטב שלי?!
האם הגבריות שלך היא זכרית מספיק?
האם ויתרת על חלקים באיכויות הגבריות שלך?
אם כן – ההשפעה יכולה להיות רחבה ומשמעותית
ולבוא לידי ביטוי בכל תחומי החיים ובטח בזוגיות ובמיטה.
הזמן עכשיו – יעוץ מקצועי לגבר
אריק סגל, עו”ס M.A. מומחה בגבריות
אל תחמיצו: